יובל בן שנה!!
מי היה מאמין, שלפני שנה בדיוק, עברנו חוויות שלא חלמנו עליהן, הכרנו תינוק מתוק ואהוב ויצאנו לדרך חדשה ?
ההיריון עם יובל היה הריון בסיכון גבוה. היינו במעקב בערך כל שלושה שבועות. לא במתח גבוה, אבל בכל זאת - מתח. היה לי מרכיב בדם שהיה שונה משל יובל (לא..לא RH- , משהו אחר..) והייתה סכנה שהגוף שלי יפתח יותר מדיי נוגדנים כלפיו.
הלידה הייתה הזויה לחלוטין (ספור, אולי, לפעם אחרת...), ויחד עם זאת טבעית כמו שרציתי, משמחת ומשחררת מאוד! (שבוע 41+3, בכל זאת זמן...)
אחרי bonding קצר (מדיי), כמה שעות מנוחה ומקלחת, הלכתי לקבל את בני היקר בידיעה שאנחנו הולכים לבלות יחד בחדר עם עוד אמא ותינוק ולמחרת לחזור הביתה, לנועם שמחכה לנו בקוצר רוח ואורי שעשה לא מעט נסיעות על ה"קו".
הגעתי לתינוקיה ושם קיבלתי הודעה שהתינוק שלי נמצא ב"מעבר" ולא בתינוקיה, בגלל אוושה בלב. לכי תדעי מה זה המעבר...מעבר לאן? ומה קשור עכשיו אוושה? דיברנו על נוגדנים בדם לא על אוושות...!
מהר מאוד ראיתי את ה"מעבר" ואת התינוק המתוק שלי.... במעבר נמצאים התינוקות הצהובים, ואחרים (אני חוסכת לכם..), שאינם בפגיה. כאלה שעבורם המעבר לעולם החיצון מעט מאותגר...
צפצופים, מוניטורים, אורות, תנורי חימום ואחיות מקסימות.
למה הגענו לכאן...???? ואיך יוצאים מכאן?? ומהר..!!!
למחרת, אחרי בדיקת ECO לב, התברר שלתינוק המתוק שלי יש אוושה קשה בגלל מסתם ריאתי מוצר, הוא מקשה על מעבר הדם והלב צריך לעבוד קשה יותר. מה עושים עכשיו?? (הורמונים, מתח, דאגה, געגועים....כל אלה ברקע, לא מוסיפים הרבה למצבי, אבל הייתי גדולה מהחיים. היום אני לא מבינה איך, אבל כנראה שאין ברירה ברגעים כאלה...!)
אחרי כמה שעות מגיע המלאך הג'ינג'י, שלימים(או נכון יותר- שעות) יתגלה כלב זהב מהלך על שתיים, רופא מדהים ומצחיק מאוד! ד"ר דניאלי.
הוא יהיה המצנתר.
אנחנו נפגשים במהלך השבוע עוד מספר פעמים (אורי נפגש איתו, למזלי, אני התחמקתי ממפגשי האקו בשבוע הזה...)
ובינתיים, אני מבלה את השבוע במחלקת יולדות בתל השומר, נקראת כל שלוש שעות בערך להניק (צלצול - "לבוא?" - "כן" ). יודעת כבר לחבר את החוטים, לנתק אותם, לקרוא את המדדים, מכירה כבר את כל האחיות, את ההורים האחרים ומזהה את הבכי של התינוק שלי עוד מהמסדרון.
נועם מגיע לבקר ולראות את אחיו הקטנצ'יק כמעט כל יום עם הוריי היקרים ששומרים עליו באהבה אין קץ, אורי מעביר איתי את השעות הארוכות של היום במסירות רבה, ואני עם השכנות המתחלפות בחדר.
בגיל שמונה ימים יובל עובר צנתור. המתוק הקטן הזה. יום לפני ערב ראש השנה.
לאחר התאוששות קלה הוא עובר לטיפול נמרץ ילודים, הלא הוא הפגיה. הוא נקרא שם בפי הצוות "התינוק הגדול",למזלנו. אוכל פי שלוש וקצת יותר מהמצופה ממנו לפי גילו ומשקלו ובקיצור- מתקדם יפה.
למחרת אנחנו אצל ד"ר דניאלי. הוא שואל אם אנחנו רוצים לחגוג את ראש השנה בבית.
ברור.
נוסעים הביתה בשמחה רבה והקלה גדולה!
מי היה מאמין שאנחנו היינו בכל הסיפור הזה. שאנחנו הסיפור הזה.
אין כמעט פעם אחת (לרוב בלילה) שאני מניקה אותו ולא עולות לי תמונות משם. מהמעבר. מהצפצופים הבלתי פוסקים, סחיטות הדם מהרגל הקטנטנה הזו, מהעירקית הנמלטת שמניקה את הבן שלה, עוטפת אותו בחיתול בוירטואוזיות שלא תאומן ומוסיפה עוד בקבוק להנקה. מה שבטוח. שיגדל וישרוד את העולם. אין כמעט יום שעובר בלי שאחשוב על הצלצול הקורא הזה, והשאלה שמגיעה אחריו "לבוא?". על האמהות האלה שסוחטות עוד טיפה ועוד טיפה כדי שהתינוק שלהן יקבל את הטוב ביותר שהן יכולות לתת. על הסרט המוקרן ב"לופ" במחלקה, בשעות הקטנות של הלילה ומסביר איך להניק נכון. אם אראה את התינוק הדוגמן מהסרט הזה, אזהה אותו ברחוב. בטוח.
על הצוות הקסום שליווה אותנו, שאין מילים לתאר את הטוב שאפף אותנו בזכותו.
על המתנה הענקית שקיבלנו.
יובל בן שנה!!!!
ילד מתוק, חייכן ושמח! תודה לאל, תודה ליקום. ותודה ענקית למשפחה המקסימה שלנו שעוטפת אותנו בלי הפסקה.
יובלי, בן יקר ואהוב שלי, מאחלת לנו יחד הרבה רגעים שמחים ומצחיקים, בריאות והנאה גדולה מהחיים! ולך - שתמשיך להשתובב, לצחוק ולחייך בלי הפסקה וכמה שרק תרצה!
טוב, אין יומולדת בלי מתנות, לא? (גם יובלי בן שנה וגם לבלוג לא חגגנו יום הולדת עדיין, אז הנה הזדמנות!)
לכם, שהגעתם עד הלום, מגיעות מתנות. ואם כבר מתנות, אז עדיף שתהיינה שוות, לא?
אז ככה. אתן תעשו את החלק שלכן (עברתי ל- "ן", בטבעיות רבה, כשהגענו למתנות...) ואני אצ'פר. מקווה שתאהבו.
תה- דה- דה- דם!!! (תופים, חצוצרות, אפשר גם כף וסיר....) -
הבלוג הזה הוא בלוג של יצירה, בין היתר. ולכן - תהיינה גם הפעלות!!!
מתנה ראשונה - מבית היוצר של האחת והיחידה (..למרות שאני חייבת להודות, שלאחרונה יש אחרת, ישראלית, שמבחינתי יכולה לקבל את התואר הזה בעיקר בתחומי היצירה, סטיילינג וכשרון בלתי נלאה) - Sarah jane . תקבלו במתנה ממני את דוגמת רקמת יום ההולדת. את הציור ניתן לגהץ (מספר פעמים, לטענתה) על בד ולרקום. כדי שתוכלו לרקום בלי דאגה, אני מצרפת גם את חוטי הרקמה הנדרשים לרקמה לפי העיצוב המקורי, וגם כרטיס ברכה קטנטן פרי עיצובה.
ומתנה שנייה - תיק גב לילדים שתפרתי לפי הגזרה הזו, מתאים לגן, למעון או סתם כשנוסעים/ הולכים לישון אצל סבא וסבתא או לחוג. יש בו כיסים מלפנים וכיס פנימי נוסף מויניל, כך שאפשר להכניס בו גם אוכל ודומיו מבלי לחשוש לגורלו של התיק....אתן תאמרו לי אם התיק מיועד לבן או לבת ואני כבר אדאג לכן...(התמונה כאן היא רק דוגמה לתיק)
אז מה אתן צריכות לעשות כדי לקבל מתנת יומולדת???
ראשית, להגיב לרשומה הזו, פה בבלוג, עם שם (או כינוי). העיקר שאדע אל מי לחזור במקרה שזכית.
אם יש לך בלוג - את מוזמנת לספר על החגיגה שאנחנו עושים פה, לקשר לבלוג כאן ולספר לי, בתגובה נוספת, על העדכון בבלוג שלך. (וזה, כמובן, מגדיל את סיכויי הזכייה שלך).
ואם לא הצלחת להשאיר תגובה? אפשר להגיב כאנונימי (ולא לשכוח לרשום את שמכן בגוף התגובה!) לא צריכה להיות בעיה (אפשר גם לנסות דפדפן אחר..) אם ממש לא הצלחתן להשאיר תגובה -שלחו תגובה אליי למייל שמופיע פה מימין, למטה, ואני אעדכן אותה בבלוג עבורכן.
אפשר להגיב עד ה-11.9.11 ב-12 בלילה.
*****ההגרלה הסתיימה***** בקרוב יפורסמו שמות הזוכות!
את ההגרלה אערוך בעזרתו האדיבה של Random.org והמתנות תשלחנה אל הזוכה המאושרת בדואר ישראל.
אני כבר מתרגשת !!!!!
חוץ מכל אלה, בחנות שלי ב-etsy תקבלו 20% הנחה למשך יומיים (עד ה-1.9.11 ב-12 בלילה) על שמיכות הטלאים (לא כולל משלוח), רק תכניסו את הקוד -
1HAPPYBIRTHDAY
בזמן הקניה. אם יש קשיים בנושא - עדכנו אותי במייל.
קדימה - צאו לדרך ובהצלחה לכולם!!!
