יש ניגון שעולה מן הסתיו...(וגם..הרבה תמונות!!!)

פעם חשבתי שהאביב היא העונה האהובה עלי ביותר.
צמיחה, לבלוב, ירוק, שמש נעימה - כל אלה הפכו את האביב לתקופה המועדפת.
בשנים האחרונות, משום מה, אולי בגלל השגעון וחוסר היציבות שאני מוצאת יותר ויותר באביב, הסתיו עושה לי את זה הרבה יותר.
יש בו משהו, בסתיו הזה, שפותח לי את כל הערוצים (טוב, בלי הגזמה, את רובם), ממלא לי את הלב והנשמה ומכניס בי מרץ וחיוניות. פעם ראיתי בו בעיקר את האפרוריות והקור, היום אני מוצאת הנאה בהתכרבלות בקור שלו, מרגישה הרבה את השמש החמימה והמלטפת שלו, ורואה את ההתכנסות של הטבע לפני הפריצה הגדולה. אולי זו הקרבה החדשה שלי לעצי הפרי, לאדמה, לבית, שגורמת לי לראות את כל אלה ולהנות מהם כל כך...ואולי זה סוג של התבגרות.

איזה מזג אויר חלומי היה היום!!!

יצאנו הבוקר לאסוף קצת שמש, והגענו לרמת הנדיב.
מקום ירוק, נוף מקסים, שלו, נעים, ו..שירותים מבריקים!!!!!
היה כיף כל כך, משפחתי, משמח ומגוון.

את התמונות הבאות אני מאוד אוהבת, ושיחקתי איתן קצת, אבל ממש ממש ממש קצת בפוטושופ, תראו מה יצא.

יש גם תמונות של יובל. לא לקפוץ שם. צילמתי המון, אבל או שהוא מרוח באוכל, או שאני לא משהו בתמונה...אז הן תהיינה באלבום (שפעם אולי אספיק להכין....) אבל לא פה...

אחר כך נסענו לאכול בזכרון יעקב. שם כבר לא צילמנו. עצלנות וכאלה...

חזרנו שמחים, ישנים (חלקנו הצעיר) ומלאי כוחות להתחיל שבוע חדש!
לי יש עוד שמיכה שאני מתקשה לסיים...

אבל גם זה יגיע בסוף...
חוץ מזה, חשבתי לשתף אתכם במעלליהן של השמיכות הקודמות שלי, שקיבלו שם זה מכבר -

וגם קצת תמונות מתהליך העבודה. קרדיט על הצילום לאחותי המוכשרת - סיוון סטרומזה.

               

הרבה תמונות.
הרבה כיף.

שבוע טוב,
חודש טוב.
טל