שבועיים עברו מאז המפגש עם אורלי, אבל הקור העז בחוץ והרוח המקפיאה החזירו לי את הטעמים והריחות מהיום הקסום הזה אצלה, בהר חלוץ.
הכביש העולה להר חלוץ לא רחב מאוד, הרוח מעיפה כל מה שנקרה בדרכה (טוב, אותנו לא..), והירוק בדרך ההר נראה קסום ומוסיף לכל האוירה המרגשת. כשפנינו בשביל העפר, נגלתה לעינינו בקתת עץ כפרית מדהימה ביופיה,
(וכאן ה "מ ד ה י מ ה" הוא לא עוד סופרלטיב, אלא תאור ממשי של המציאות!).
בכניסה לבית, ישנו שולחן קטן ועליו מיני אוצרות ששבו את ליבנו....
בתמונות הבאות אפשר לראות איך השמש יצאה לה והציצה מבעד לעננים, בדיוק ברגע שהתחלנו לארוז ולהתקפל לכוון הבית (שלנו, הפעם).
יש עוד המון תמונות, כולל כאלה שסיוון (אחותי היקרה) צלמה ושעדיין לא העברתי למחשב שלי....
הביקור אצל אורלי היה בהחלט הרפתקאה קסומה. ומי שרוצה מוזמן לתאם מראש ולבקר אצלה בסטודיו כדי לחוות ולו מעט מהקסם הזה.
מבחינתי, היום הזה טען אותי באנרגיות טובות ויצירתיות ובינתיים נולדו להן 2 שמיכות חמימות ויש עוד לפחות 2 בחצי הדרך ( 2 TOP-ים מוכנים שמחכים לתיפורים...)
שבת שלום,
לילה טוב (או בוקר טוב, תלוי מאיפה מסתכלים..)
טל
את אורלי רבינוביץ' היקרה פגשתי ביריד בטל שחר, עליו כתבתי כבר בפוסט אחר.
אורלי ריתקה אותי אז, בסיפור שלה, באינטלגנטיות, במראה היפה והמוקפד שלה, בישירות שלה, בסקרנות ומאוד מאוד ביצירה שלה ובעבודה הקשה שהיא עושה.
אחרי היריד, באופן טבעי, נפרדו דרכינו.
לפני כחודשיים אורלי בקשה שאצלם עבורה את היצירות בסטודיו שלה. הבקשה החמיאה לי, כמובן, מאוד וגם קצת הביכה אותי, ויחד עם זאת עניינה אותי ואתגרה.
קבענו תאריך לצילומים וקיווינו שיהיה יום יפה. מבחינתי יום יפה היה שמש עם שמיים מעוננים ואפילו קצת קודרים, אבל שמש.
ביום שישי לפני שבועיים, יצאנו - אחותי היקרה שהסכימה להתלוות אלי למסע, ואנוכי - אל הלא נודע, פחות או יותר...
השמיים לא ממש התחשבו בנו ובצילומים המתוכננים, הקור היה עז ולא דמיינו אפילו מה מצפה לנו בהר חלוץ (מבחינת מזג האויר, אני מתכוונת.. או נכון יותר ה"גויר"= GAVIR, כמו שנועם קורא לו...;-) )
הנסיעה היתה שלווה ונעימה, טיול אחיות, מה כבר יכול להיות רע? וכשהתקרבנו להר חלוץ ההתרגשות החלה לגבור...
הכביש העולה להר חלוץ לא רחב מאוד, הרוח מעיפה כל מה שנקרה בדרכה (טוב, אותנו לא..), והירוק בדרך ההר נראה קסום ומוסיף לכל האוירה המרגשת. כשפנינו בשביל העפר, נגלתה לעינינו בקתת עץ כפרית מדהימה ביופיה,
(וכאן ה "מ ד ה י מ ה" הוא לא עוד סופרלטיב, אלא תאור ממשי של המציאות!).
בכניסה לבית, ישנו שולחן קטן ועליו מיני אוצרות ששבו את ליבנו....
היה קשה מאוד להרגיע את ההתלהבות, ויחד איתה נגשנו לעבודה.
מכאן אנסה להמעיט במילים ואתן לתמונות לדבר בעד עצמן.
את כל קערות הזכוכית האלה, כמו שאר היצירות של אורלי, היא מצפה בפימו. עבודה מ ט ו ר פ ת !!!!
את זו אני אוהבת במיוחד!!! לא להאמין שזה פימו....
באחת ההפוגות מהצילומים, אורלי פינקה אותנו במרק עדשים כתומות טעים טעים שאליו התלווה לחם מאפה ידיה, וכשאני רק מדמיינת אותו עכשיו, ממש מתחשק לי להכין אחד כזה... יאמי!!!!
אלה הנשים המ(ת)מגנטות ששמתי עליהן עין כבר ביריד ההוא, ואת הימנית לקחתי לעצמי בביקור הזה.
בתמונות הבאות אפשר לראות איך השמש יצאה לה והציצה מבעד לעננים, בדיוק ברגע שהתחלנו לארוז ולהתקפל לכוון הבית (שלנו, הפעם).
יש עוד המון תמונות, כולל כאלה שסיוון (אחותי היקרה) צלמה ושעדיין לא העברתי למחשב שלי....
הביקור אצל אורלי היה בהחלט הרפתקאה קסומה. ומי שרוצה מוזמן לתאם מראש ולבקר אצלה בסטודיו כדי לחוות ולו מעט מהקסם הזה.
מבחינתי, היום הזה טען אותי באנרגיות טובות ויצירתיות ובינתיים נולדו להן 2 שמיכות חמימות ויש עוד לפחות 2 בחצי הדרך ( 2 TOP-ים מוכנים שמחכים לתיפורים...)
שבת שלום,
לילה טוב (או בוקר טוב, תלוי מאיפה מסתכלים..)
טל
